<h1>הרוקח סימן תפ"ט</h1>
<h2>דף ל.</h2>
יין מבושל או נתן דבש. בתרומות בפרק ח' שלשה משקין ירושלמי אמר רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהן לא משום גילוי ולא משום יין נסך רבי סימון מפרש חד קונדיטון פירוש שיש בו פלפל ודבש וכן משמע בפסיקתא והוא אנומלין בפרק רבי אליעזר אומר תולין (דף קל"ט), והמר פיסתיטוון פירוש שורין בו שרשין מרים לרפואה כמו לענה, והמתוק מבושל פי' כשמבשלין אותו מתמתק או מבשלין אותו כשהוא תירוש. אבל חד ומר אפי' לא נתבשל דאי נתבשל תיפוק לי משום יין מבושל, מיכן הנותן דבש ביין אינו נעשה י"נ. בפרק ב' דע"ז לא גריס ולא משום י"נ. והלכה יין מבושל מותר לשתותו עם הגוי דתני ר' חייא יין מבושל של גוים אסור שהיה מתחילתו יין, מכלל דמבושל דישראל אע"ג דנגע גוי מותר, וכן משמע בפרק אין מעמידין גבי שמואל ואבלט שהרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך.
